מה הבאוהאוס של תל אביב יכול ללמד אותנו על עיצוב בית מודרני היום
העיר הלבנה היא לא רק אתר מורשת. העקרונות שהנחו את האדריכלים של שנות השלושים רלוונטיים גם לבית הישראלי של ימינו, מהמרפסות ועד האור.
מי שמטייל ברחובות רוטשילד, ביאליק או המלך ג׳ורג׳ בתל אביב פוגש מבנים לבנים עם מרפסות מעוגלות, חלונות סרט ארוכים וקווים נקיים. אלה שרידי התקופה שבה אדריכלים צעירים, רבים מהם בוגרי בתי ספר לאדריכלות באירופה, הגיעו לארץ והביאו איתם את רעיונות הסגנון הבינלאומי, שבציבור הרחב מכונה פשוט באוהאוס. העיר הלבנה של תל אביב הוכרזה כאתר מורשת עולמית, אבל מעבר לערך ההיסטורי, יש בעקרונות שהנחו את הבנייה הזאת לא מעט שיעורים שרלוונטיים לכל מי שמתכנן בית או משפץ דירה היום.
צורה שנובעת מתפקוד
אחד העקרונות המרכזיים של האדריכלות המודרנית היה הרעיון שהצורה צריכה לנבוע מהתפקוד. במקום קישוטים, עמודים מפוארים ועיטורים, האדריכלים שאלו מה המבנה צריך לעשות ותכננו בהתאם. חלון ממוקם במקום שבו נדרש אור ואוורור, מרפסת נבנית כדי לספק צל ומקום לשבת בערב, ומדרגות מתוכננות כדי להוביל בנוחות ובבהירות.
בבית המודרני של היום אפשר ליישם את אותה חשיבה. לפני שבוחרים אריח, ידית או מנורה, כדאי לשאול איך משתמשים בחלל. מטבח שבו מבשלים הרבה זקוק למשטח עבודה רציף ולאחסון נגיש, ולא בהכרח לאי מרשים שתופס חצי מהחדר. חדר שינה צריך בראש ובראשונה שקט, חושך ואוורור. כשמתחילים מהתפקוד, האסתטיקה מגיעה כמעט מעצמה.
התאמה לאקלים המקומי
האדריכלים של שנות השלושים לא העתיקו את המבנים האירופיים כפי שהם. הם הבינו מהר מאוד שהשמש הישראלית שונה לגמרי מזו של ברלין או דסאו. חלונות הסרט הגדולים הפכו לחלונות קטנים יותר, המרפסות הועמקו כדי להצל על החדרים, ובחלק מהבניינים נוספו רפפות ופתחים שמאפשרים זרימת אוויר. המבנים הורמו על עמודים, מה שאפשר לרוח הים לעבור מתחתם ולקרר את הרחוב.
זה אולי השיעור החשוב ביותר לימינו. בעידן של מזגנים, קל לשכוח שהבית יכול לעבוד עם האקלים ולא נגדו. מרפסת עמוקה בצד הדרומי, הצללה על חלונות מערביים, אוורור מפולש בין חזית לעורף וקירות בהירים שמחזירים קרינה, כולם עקרונות שמפחיתים את הצורך במיזוג וחוסכים בחשבון החשמל.
פשטות ומינימליזם
המבנים הלבנים של תל אביב נראים פשוטים, אבל הפשטות הזאת מתוכננת בקפידה. קווים ישרים, משטחים חלקים ומעט חומרים יוצרים תחושה של סדר ושקט. בבתים פנימה, הפשטות התבטאה בחדרים בהירים, ברהיטים פונקציונליים ובהיעדר עומס.
בתקופה שבה הבתים שלנו מתמלאים בחפצים, החזרה לפשטות יכולה להיות משחררת. אין צורך להפוך את הבית לחלל סטרילי, אבל כדאי לבחור פחות פריטים ואיכותיים יותר, להעדיף משטחים פנויים ולתת לכל חדר מוקד אחד ברור. גם בבחירת חומרים, שילוב של שניים או שלושה חומרים עיקריים בכל הבית מייצר רצף והרמוניה.
אור, צל וחלונות
המשחק בין אור לצל הוא אחד המאפיינים הבולטים של האדריכלות הזאת. המרפסות המעוגלות יוצרות פסי צל משתנים במהלך היום, וחדרי המדרגות מוארים לעיתים דרך חלונות אנכיים ארוכים שמעניקים לחלל אופי מיוחד. האור נכנס לבית באופן מבוקר ומעוצב.
בתכנון בית היום כדאי לחשוב על האור כעל חומר בניין לכל דבר. לאן פונה כל חלון, באיזו שעה נכנסת השמש לחדר, איפה נוצר בוהק ואיפה יש פינה חשוכה. מי שמשפץ יכול להיעזר בכמה כלים:
- מיקום אזורי ישיבה ועבודה קרוב לחלונות צפוניים, שמספקים אור רך ויציב.
- הצללה חיצונית על חלונות מערביים ודרומיים, שהיא יעילה בהרבה מווילון פנימי.
- שימוש בגוונים בהירים בקירות פנימיים כדי להפיץ את האור לעומק הדירה.
- תכנון חלונות גבוהים או צרים במקומות שבהם רוצים אור בלי לוותר על פרטיות.
המרפסת כחדר נוסף
בבנייני הבאוהאוס, המרפסת הייתה הרבה יותר מתוספת. היא שימשה כמקום לשבת בערבי הקיץ, לייבש כביסה, לשוחח עם השכנים ממול ולהתאוורר. עם השנים, מרפסות רבות נסגרו והפכו לחדרים, ובכך אבד חלק מהקסם.
בבית המודרני כדאי להחזיר למרפסת את מעמדה. גם מרפסת צרה יכולה להפוך לפינת קפה, לגינת תבלינים או למקום עבודה בשעות הבוקר. ריהוט חוץ קל, הצללה מתאימה, כמה עציצים ותאורה רכה הופכים אותה לחלק בלתי נפרד מחלל המגורים, במיוחד באקלים שמאפשר לשבת בחוץ רוב חודשי השנה.
שימור לצד חידוש
מי שגר בבניין לשימור או שוקל לרכוש דירה במבנה כזה צריך לדעת שיש כללים מחמירים לגבי שינויים בחזית, בחלונות ובמרפסות. לפני כל עבודה כדאי להתייעץ עם אדריכל שמכיר את תחום השימור ולבדוק מול מחלקת ההנדסה ברשות המקומית מה מותר ומה אסור. התוצאה של שימור נכון יכולה להיות מרשימה: דירה עם אופי היסטורי ייחודי ונוחות של בית עכשווי.
גם מי שאינו גר בבניין היסטורי יכול לאמץ את הרוח. בחירת מסגרות חלון דקות, מעקה מתכת פשוט, טיח לבן ומרפסת פתוחה הן מחוות קטנות לסגנון שהשפיע על דמותה של העיר.
כדאי לזכור גם שהמבנים האלה נבנו בתקציבים צנועים, לעיתים בידי קבלנים קטנים ובחומרים מקומיים. הם מוכיחים שאין צורך בחומרים יקרים כדי ליצור אדריכלות איכותית. תכנון מחושב, פרופורציות נכונות ותשומת לב לאור ולאוורור עושים את רוב העבודה, ואת הלקח הזה אפשר ליישם גם בשיפוץ דירה רגילה בכל עיר בישראל.
לסיכום, הבאוהאוס התל אביבי מלמד שעיצוב טוב מתחיל בהבנת המקום, האקלים והאנשים שגרים בבית. פשטות, תפקוד, אור מבוקר ומרפסות חיות הם עקרונות שלא יצאו מהאופנה כבר כמעט מאה שנה, ויש סיבה טובה לכך. מי שמאמץ אותם מקבל בית נוח, חסכוני ונעים לחיות בו.
